לפי המוסד לביטוח לאומי מחלת מקצוע מוגדרת כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו".
מחלת מקצוע הינה מחלה בה לקה עובד במהלך עבודתו. מרבית העובדים אף אינם מודעים לכך שמגיע להם כסף, מכיוון שאינם רואים את הקשר בין המחלה ובין תנאי עבודתם המיוחדים. ישנם מקרים בהם אופי משלח היד עלולים ליצור מחלה מסוג כלשהו הנובעת מהעבודה.
מחלת מקצוע היא תהליך ארוך המתפתח לאט ולפעמים עובר שנים ארוכות בטרם תתגלה לעין הפגיעה הבריאותית בעובד. לעומת תאונת עבודה, המתרחשת בפתאומיות וגורמת לתוצאות מידיות.
חוק הביטוח לאומי מכיר ברשימה סגורה של מחלות מקצוע המונה כ-40 מחלות, ביניהם: טנטון, ירידה בשמיעה, סרטן עור, מחלת ריאות, פגיעות בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית), מחלות עור, מחלות פרקים, פריצות דיסק, מחלות נשימה, סרטן ריאות. כל מחלה שאינה מופיעה ברשימה לא תוכר כמחלת מקצוע.
איך מוכיחים הקשר בין המחלה לתנאי וסביבת העבודה?
כדי שהביטוח לאומי יכיר בעובד כנפגע מחלת מקצוע, ויהיה זכאי לקצבאות ולפיצויים בהתאם לכללי הביטוח הלאומי, על הנפגע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין סוג העבודה והעיסוק שלו להתפרצות המחלה. ישנם טפסים מיוחדים וכללים שנקבעו להגשת תביעת פגיעה במחלת מקצוע למוסד לביטוח לאומי. ורק לאחר שוועדה רפואית של הביטוח לאומי תכיר בנפגע, יוכל לדרוש את הקצבה המגיעה לו. במקביל, אם יש לנפגע פוליסת ביטוח המכסה אובדן כושר עבודה והכרה במחלות כגורם לאובדן, יוכל לתבוע את חברת הביטוח שלו.
עובד אשר נפגע בעבודה והוגדרה הפגיעה כ"מחלת מקצוע", גופנית או נפשית, זכאי הנפגע לדמי פגיעה מהביטוח לאומי עד 91 ימים בעבור אבדן כושר עבודה בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
אם הוועדה הרפואית קבעה לנפגע מעבודה, נכות זמנית או קבועה, יהיה הנפגע זכאי למענק חד פעמי או לקצבה אם הנכות שנקבעה לו היתה 20% ומעלה.
על מנת שהעובד הסובל מפגיעה בשל מחלת מקצוע ויהיה זכאי לגמלה עליו להוכיח את הקיום המצטבר של התנאים הבאים:
– המחלה ממנה סובל המבוטח מופיעה ברשימת מחלות מקצוע של הביטוח הלאומי.
– המבוטח חלה שעה שהמחלה הופיעה ברשימה והייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי תקנות של הביטוח הלאומי.
– המבוטח עסק בהליכי הייצור המפורטים ברשימה או בא במגע עם החומרים המפורטים בו.
– מחלת המקצוע שהמבוטח חלה בה הינה תוצאה ישירה של תנאי העבודה, סביבת העבודה.
הוכחת קשר סיבתי מובהק וישיר היא בדרך כלל משימה קשה המצריכה חוות דעת של אנשי מקצוע ובמומחים היכולים להוכיח את וודאות הקשר. בין המומחים שיצטרך הנפגע להשתמש בשירותיהם אפשר למנות רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים תעסוקתיים. הקושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה למקום העבודה נובע מהעובדה שחלק גדול מהמחלות אשר מוגדרות ברשימת הביטוח לאומי כמחלות מקצוע, יכולות בהחלט להיות תוצאה של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.
אם הנפגע בעזרת עורך דין הבקיא בתקנות וחוקי הביטוח לאומי ויש לו ניסיון מוכח בטיפול מוצלח בתביעות דומות – יכול להוכיח את הקשר המובהק בין מחלתו למקום עבודתו, יהיה זכאי הנפגע לפיצויים ולקצבאות שקבע החוק לנפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע.
נפגעת או חלית? לעורך דין סאמי אבו ורדה ניסיון מעל ל-20 שנה בטיפול בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, ועובד עם מומחים רפואיים, המכירים היטב את דרכי התנהלות לביטוח לאומי. עו"ד אבו ורדה יפעל להשיג לך את הפיצוי הכספי המקסימלי אם לקית במחלת מקצוע. פנה אלינו לשיחת בירור ויעוץ ללא עלות!