אלפי מקרים של אירוע מוחי מתרחשים מדי שנה. חלקם במקומות העבודה . השאלה המרכזית בכל המקרים של אירוע מוחי היא: האם ניתן להוכיח שהאירוע המוחי נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה והאם יש קשר ישיר בין האירוע שהתקיים בעבודה לאירוע המוחי עצמו. חשיבות הקשר הזה היא לשאלה האם זכאי העובד שנפגע מאירוע מוחי לזכויות ולהטבות מהמוסד לביטוח לאומי.
אירוע מוחי היא הפרעה באספקת הדם אל המוח שגורם לאיבוד יכולות התפקוד הבסיסיות ועלול לגרום לנזקים נוירולוגים ואפילו למוות במקרים קיצוניים. ה רופאים אומרים כי הגורמים המרכזיים לאירוע המוחי הם: סוכרת, עישון, לחץ דם גבוה, גיל מבוגר ובעיות של מחלות שונות.
כדי שאירוע מוחי יוכר כפגיעה בעבודה צריך שיהיה אירוע חד פעמי, חריף בעוצמתו סמוך מאוד למועד האירוע המוחי. לדוגמה: עובד שבעל הבית צעק עליו והאשים אותו בדברים שקשורים לעבודתו ופיטר אותו, וסמוך למקרה זה העובד קיבל אירוע מוחי.
הכרה באירוע מוחי הליך מורכב
לא כל אירוע מוחי שקורה לאדם במהלך עבודתו ייחשב כתאונת עבודה ומצד שני יכול להיות מקרה הפוך שאדם לקה באירוע מוחי שלא בשעות העבודה ולמרות זאת הוכר כנפגע בתאונת עבודה.
ההכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה הינה תהליך קשה מאד להוכחה לכן חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לנושא ביטוח לאומי ותאונות עבודה עם ידע רב באירוע מוחי. עו"ד סאמי אבו ורדה רשם לזכותו פסיקות רבות שהיוו תקדימים משפטיים בתחום "אירוע מוחי כתאונת עבודה"
אירוע מוחי בגלל.. תקלה במזגן
מדריך במרכז המבקרים של חברת החשמל, שלקה באירוע מוחי כתוצאה מאירוע טראומטי שעבר במהלך עבודתו הוכר לאחר מאבק משפטי על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"נפגע עבודה".
העובד טען ועובדים שהיו עמו העידו כי בשעה שישב ליד שולחן עבודה לפתע החל המזגן שמעליו "להשפריץ מים". העובד שחשש כי המים יגיעו למחשב ויגרמו להתחשמלות, מיהר "בתגובה אינסטינקטיבית לדחוף את השולחן הכבד בחוזקה ולהתכופף לרצפה כדי לנתק את התקע מהשקע תוך שהוא צועק בבהלה". עובדות שהיו בחדר הבחינו שהעובד "אינו נראה טוב ומדבר לא ברור" הזעיקו מיד רופא שהעביר אותו בניידת טיפול נמרץ לבית חולים שם אובחן כי לקה באירוע מוחי.
הביטוח הלאומי דחה את תביעתו להכיר במקרה כ"תאונת עבודה" בטענה ש"לא היה אירוע חריג שהביא לאירוע המוחי". באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה מחיפה, שמשרדו מתמחה בתביעות נפגעי עבודה ונזקי גוף הגיש העובד תביעה לבית הדין לעבודה כשהוא מציין כי כמה ימים לפני "פרשת המזגן", היה אירוע חריג נוסף, כאשר מנהלת מחלקת קשרי ציבור של חברת החשמל, הגיעה למקום עבודתו של המדריך והטיחה בו "הערות פוגעות שהעליבו אותו מאוד".
בעקבות התביעה הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא מאשר את התביעה להכיר באירוע כ"פגיעה בעבודה".
אירוע מוחי לאחר הרמת כוסית לחג
עובד בכיר בעמותה ציבורית ממשלתית שעסקה בשיתופי פעולה מסחריים בינלאומיים, הוזמן להרמת כוסית לרגל ראש השנה. במהלך הטקס הודיע המדען הראשי של משרד התמ"ת כי יהיו קיצוצים והנוכחים הבינו שזאת הקדמה לפיטורים.
העובד הבכיר שמע זאת ויצא מהחדר. הוא התחיל לרדת במדרגות ובשלב מסויים, החליט לעלות חזרה. הוא חש ברע ובחולשה ונפל במדרגות. פונה לבית חולים ושם נקבע כי הוא עבר אירוע מוחי.
תביעתו למוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע המוחי שכתאונת עבודה נדחתה ואז הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה. המחלוקת בדיון המשפטי היתה מתי בדיוק החל האירוע המוחי ? האם בזמן הרמת הכוסית כפי שטען הביטוח הלאומי או בעת העלייה והירידה במדרגות כפי שטען עו"ד סאמי אבו ורדה.
בית הדין מינה יועץ רפואי , מומחה לנוירולוגיה שקבע כי לעובד לא היו "גורמי סיכון" ולכן סמיכות הזמנים בין הירידה והעליה במדרגות לבין הופעת סימני המחלה "יוצרים בין השניים קשר סיבתי בבחינת גורם ותוצאה". בית הדין אימץ את חוות הדעת של הרופא המומחה ואת טענות התביעה והכיר באירוע המוחי של העובד הבכיר כתאונת עבודה".
אירוע מוחי לעובד שהתרגז
עובד שהיה אחראי משמרת בשער של מקום עבודתו סירב לאפשר את כניסתם של שלושה עובדי קבלן, שלא היה בידם אישורי כניסה למקום. מנהל העבודה שלהם, הגיע לחדרו של מנהל המשמרת ובין השניים פרץ ויכוח קשה. בין השאר קילל מנהל העבודה והעליב את מנהל המשמרת בביטויים כמו: " פה זה לא רוסיה ולא סטלין"," מי אתה בכלל חתיכת חרא" ואף איים עליו "אני אהרוג אותך".
מנהל המשמרת סיפר כי במהלך הוויכוח ולאחריו היתה לו "הרגשה מוזרה" וכאבי ראש. הוא דיווח על האירוע לקצין הביטחון ולמזכירת המנהל ובסיום המשמרת נסע לביתו. בלילה התעורר משנתו וכשרצה לרדת מהמיטה נפל על הרצפה הועבר לבית חולים, שם אובחן כי לקה באירוע מוחי.
באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה מחיפה, שמשרדו מתמחה בתביעות נזקי גוף, הגיש מנהל המשמרת תביעה לביטוח לאומי שדחה את תביעתו בטענה שהוא סובל מגורמי סיכון שהביאו לאירוע המוחי.
בית הדין לעבודה מינה מומחה לבדיקת הנושא. בחוות דעת שהגיש קבע הרופא המומחה כי למרות שלעובד היו גורמי סיכון הרי סמיכות הזמנים בין ההתרגזות בעבודה לאירוע המוחי יצרה קשר נסיבתי בין הופעת המחלה המוחית להתרגזות בעבודה. לכן האירוע הוכר כ"תאונת עבודה".
מקרים אלה ואחרים שיוצגו על ידי משרדו של עו"ד סאמי אבו ורדה הביאו לכך שהעובדים זכו לקבל מהביטוח הלאומי, דמי פגיעה עבור היעדרות מהעבודה, קצבת נכות או מענק בהתאם לקביעת דרגת הנכות שנקבעת בוועדות הרפואיות.
פורסם ב: ידיעות אחרונות 22.6.2011
עוד כתבות בנושא תאונות עבודה:
• כאבי צוואר תאונת עבודה ואו מחלת מקצוע
