שאלה 1: בעת שחרורי מבית החולים לאחר אשפוז בעקבות לחץ דם גבוה רשם לי הרופא תרופה במינון מופרז. לאחר יומיים, לקיתי בהתקף לב. האם אני יכול לתבוע בגין רשלנות רפואית? מי אחראי עבור הנזק והתקף לב אשר נגרם לי בגלל כמות התרופה שקיבלתי בטעות?
תשובה: יתכן והיתה רשלנות רפואית במקרה שלך שגרמה להתקף לב. לצורך בירור שאלה זו, יש לאסוף תחילה את מלוא התיקים הרפואיים מבית החולים, לבחון אותם ע"י עו"ד מומחה ברשלנות רפואית, וע"י רופא קרדיולוג , ולראות האם אכן היתה במקרהזה רשלנות רפואית.
לאחר מכן יש להוכיח גם את הקשר הסיבתי בין רשלנות הרופא במתן תרופה במינון שגוי לבין העובדה שלקית בהתקף לב. האחראי על הנזק הוא בית החולים שבמסגרתו קיבלת את הטיפול השגוי.
אשמח לסייע במידת הצורך.
סאמי אבו ורדה, עו"ד מומחה ברשלנות רפואית
שאלה 2: התינוק שלי אובחן עם היפוקסי-איסכמי אנצפלופתיה Hypoxic-Ischemic Encephalopathy )מחסור בחמצן בלידה) איך אני יכולה להוכיח שהפגיעה בתינוק שלי היתה תוצאה של רשלנות רפואית?
תשובה: שלום רב, היפוקסי-איסכמי אנצפלופתיה (HIE ) היא מחלה שקורת כאשר לא מגיעה כמות מספקת של חמצן למוח של התינוק. התוצאה יכולה להיות מוות של תאים מוחיים, נזק מוחי, בעיות התפתחות, אפילפסיה, שיתוק מוחי. לא ברור בשאלתך מה מידת הנזק שנגרם לתינוקך ואם המצב הוא תוצאה של משהו שהרופא עשה או נכשל מלעשות במהלך הלידה.
כדי לענות על שאלתך יש לבחון את כך הרשומות הרפואיות הקשורות ללידה ולאבחון.
אשמח לייעץ לך אם תפני למשרד
שאלה 3: האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת?
תשובה: שאלתך חשובה. כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם להתרשלות הרופא ברמה של לפחות 51% . הקשר הסיבתי הוא ההוכחה שתוצאות הטיפול הרשלני הן הסיבות לגרימת הנזק למטופל. על מנת להוכיח דבר רפואי חייב התובע להגיש חוות דעת של רופא מומחה וזאת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. אם לא, רוב הסיכויים שבית הדין לא יקבל את הטענה הרפואית וידחה את התביעה. רק במקרים מיוחדים פטור התובע מלהגיש חוות דעת של מומחה רפואי וקיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית וקבלת פיצוי.