מדריך לתביעות פיצויים של חולי ומבודדי קורונה

משבר הקורונה: מה הזכויות של עובדים שנצטוו להמשיך בעבודתם ומה יהיה שכרם של עובדים ששהו בבידוד?

משבר נגיף הקורונה משפיע על הכלכלה ועל מקומות העבודה. הממשלה הוציאה הנחיות על סגירת מתחמי קניונים, בילוי ופנאי, צמצום העבודה במשק, קריאה לעבודה מרחוק והגבלות נוספות ששינו את פני התעסוקה בישראל בתקופה זו. כמו כן הפעילה הממשלה צווי חירום הקובעים אילו שירותים חיוניים למשק שבהם תמשך העבודה כמו שירותי רפואה, שרשרת אספקת המזון והתרופות ועוד.

ההוראות והצווים הללו, שינו בבת אחת את מעמדם של עובדים רבים, שכירים ועצמאיים מצאו עצמם מבולבלים נוכח המצב החדש שנוצר. למשל עלתה השאלה מה דינם של עובדים שממשיכים להעניק שירות הכולל מגע עם קהל רב, ואשר למרות אמצעי המיגון,יתכן וידבקו בנגיף כפי שכבר קרה במדינות רבות.

במקרה כזה נשאלת השאלה מי יכסה את הנזקים האישיים שלהם? כמה שכר יקבל עובד ששהה בבידוד?  עו"ד  סאמי אבו ורדה,  עורך דין לתביעות נזקין, ביטוח לאומי ורשלנות רפואית מציג את הפתרונות.

לעו"ד אבו ורדה ניסיון של מעל 20 שנות הצלחה בתביעות ביטוח לאומי. לבדיקת זכאות התקשרו וקבעו שיחת או פגישת יעוץ ללא התחייבות  072-3971638.

זכאות פיצוי לעובד שחלה בקורונה

אדם שחלה בקורונה בשל עבודתו, זכאי לקבל פיצוי מהביטוח הלאומי כמו כל נפגע בעבודה. פגיעת קורונה כפגיעה בעבודה יכולה להתרחש בהרבה מאוד מצבים בהם העובד נדבק במהלך עבודתו  כגון:אדם שנדבק עת שהה בחו"ל לצורכי עסקיו כולל להשתתפות בכנסים מקצועיים. אדם שנדבק מלקוח של העסק בו הוא עובד שבא עימו במגע. אדם שנדבק בביקורו בבנק לצורכי עיסוקו או עסק מעבידו, בדואר, בשוק או בכל מקום אליו נשלח ע"י מעסיקו .

במקרה של עובד שבעקבות צווי החירום נאלץ להמשיך ולעבוד ובעקבות זאת חלה בקורונה, העובד יהיה זכאי לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח הלאומי כמו כל עובד אחר שנפגע בעבודה. פגיעת קורונה  שתוכר כ"פגיעה בעבודה" יכולה להתרחש במצבים שונים בהם העובד נדבק במהלך עבודתו. לכן,על מנת שהפגיעה תוכר כ"פגיעה בעבודה" המזכה בתשלום מהביטוח הלאומי, יש לבחון כל מקרה לגופו.

לגבי תביעת נזיקין. העובד יכול לתבוע את מעבידו במידה וזה למשל לא סיפק לו אמצעי מיגון מתאימים או גם את מדינת ישראל, שאילצה אותו לעבוד בעבודה אותה סיווגה כעבודה חיונית בשעת חירום. נושא זה מורכב וככל הנראה יתברר בהמשך.

בכל מקרה, ממליץ עו"ד סאמי אבו ורדה לעובדים במשק בתקופה זו, לנקוט באמצעי זהירות מקסימאליים בהתאם לתנאי עבודתם ואם, חס ושלום, יחלו בקורונה, לשמור את כל התיעוד הרפואי כדי שיוכלו לאחר מכן לממש את זכויותיהם.

מה יהיה שכרו של עובד שהיה בבידוד?

לגבי עובד ששהה בבידוד על פי הוראה, משרד הבריאות קבע ש-14 ימי הבידוד הראשונים יחשבו כימי מחלה ללא צורך בהצגת תעודת מחלה. חוק דמי מחלה קובע  כי עבור היום הראשון אין העובד זכאי לתשלום. עבור היום השני והשלישי יקבל 50% משכרו ומהיום הרביעי הוא יקבל שכר מלא. בהמשך יתברר האם ימי המחלה יהיו על חשבון המעביד או ניצול ימי חופשה של העובד או חל"ת (חופשה ללא תשלום) על חשבון ביטוח לאומי או פיצוי אחר מהמדינה. כל זה יתברר בהמשך.

האם ניתן לפטר עובד שהיה בבידוד?

חוק דמי מחלה קובע שמעסיק לא רשאי לפטר עובד שנעדר עקב מחלה. לכן, גם עובד שנמצא בבידוד מוגן מפני פיטורים.ההוראות שניתנו עכשיו גם קובעות שהמעביד אינו יכול לדרוש מעובד שנמצא בבידוד להגיע לעבודה. אסור לאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה גם אם הוא רוצה ואסור לפטר אותו.

תביעות נזיקין כתוצאה מנזקי נגיף הקורונה

האם אפשר לתבוע בנזיקין את חברת הספנות אשר אילצה את נוסעיה להישאר בספינה שנקראה "ספינת הקורונה" ? בסופו של דבר, חלק גדול מבין אלה שחלו על הספינה נדבקו אחרי ובשל ההסגר? זו שאלה שעוד תתברר משפטית .

האם אפשר לתבוע מעביד בנזיקין ככל שהעובד נדבק בקורונה במהלך עבודתו כמו כל תאונת עבודה רגילה? עקרונית כן, ככל שניתן להוכיח שהמעביד לא נקט אמצעי בטיחות ומניעה כפי שצפוי היה שיעשה .

על השאלה מתי לתבוע? משיב עו"ד סאמי אבו ורדה "השפעות הקורונה עדין בבדיקה ולימוד. האם אלה שהחלימו אכן לא יישארו עם צלקות בריאותיות כלשהן או שמא הנזק העקיף בוא יבוא? האם להגיש תביעה בשלב זה או להמתין? ההמלצה היא להמתין חודש ימים לפחות, כדי לראות מה יהיה הנזק הגופני".

לדבריו, הנזקים הם כלכליים, פיזיים ונפשיים. כלכליים- הפסד ימי עבודה. פיזיים- תלוי כל אדם הכיצד והאם החלים. בכל מקרה קיים גם המרכיב של עוגמת נפש גדולה, די בפחד העצום בו נתקף מי שחלה וכל משפחתו, כדי לזכות בפיצויים ריאליים.

זכויות עובד מהבית שנפגע בעת עבודתו

עו"ד סאמי אבו ורדה: עצמאי או שכיר שעובדים מהבית בגלל הקורונה ונפגעו זכאים לדמי פגיעה בעבודה כאילו עבדו במקום הרגיל.

בתקופת הקורונה מאות אלפי עובדים, שכירים ועצמאים, העתיקו את מקום עבודתם בפועל אל המסגרת הביתית. שינוי זה גורם לבעיות לא קטנות. האם זכויות העובד נשמרות לו גם בעת עבודתו בבית? אילו זכויות נודדות יחד עמו ואילו לא? השאלה המרכזית היא: האם זכויותיהם של עובדים בעת פגיעה בעבודה, נשמרות להן גם בשעה זו? על כך משיב  עו"ד סאמי אבו ורדה, מנוסה בביטוח לאומי ונזקי גוף:

סוגיית עובדים שנפגעים מחוץ למקום עבודתם, העסיקה לא מעט את בתי הדין לעבודה בשנים האחרונות, כאשר הובאו לשם סוגיות הקשורות לפגיעת עובדים מחוץ לשעות העבודה. בדרך כלל, המוסד לביטוח לאומי, דחה תביעות של עובדים שאירעו מחוץ למקום עבודתם הרגיל. למשל אחד המקרים שבהם דן  בית הדין הארצי לעבודה היה בפגיעה של עובד בלובי של בית מלון לשם הגיע עם קבוצה של עובדים ממקום עבודתו להשתלמות.

עו"ד סאמי אבו ורדה, הצליח לשכנע את בית הדין לעבודה כי העובד הגיע למלון כחלק מעבודתו ולכן אירוע התאונה כמוהו כפגיעה במקום העבודה עצמו ואכן כך נקבע בפסק הדין.

בהקשר לתנאי העבודה במשבר הקורונה, אומר עו"ד סאמי אבו ורדה "עבודה מהבית היא כמו עבודה במשרד, במפעל, בחברה. עובד שכיר או עצמאי שעובד מהבית יש לו את כל הזכויות כאילו עבד במקום עבודתו הרגיל"

בנוסף לכך חשוב לציין כי למעשה העובד ממשיך בעבודתו בבית בהוראה של מעסיקיו ולא על דעת עצמו. "לכן, עובד בבית, בשל תקנות החירום או משום שהמעביד הורה לו לעבוד מהבית, אם חס ושלום, הוא נפגע תוך כדי עבודתו, הוא  זכאי לדמי פגיעה בעבודה מהמוסד לביטוח לאומי".

עו"ד אבו ורדה מדגיש כי המבחן להכרה בפגיעה בעבודה  היא "הוכחת הזיקה שבין  העבודה למקרה התאונה" . למשל, במקרה של עובד שנפל מהכיסא בעת שעבד ליד שולחן העבודה בביתו או אם נתקע ברגלו בכבל המחשב וכתוצאה מכך נפגע הוא יכול לתבוע מהביטוח הלאומי הכרה כ"נפגע עבודה". כמובן במקביל, הוא  יכול גם להפעיל את פוליסת הביטוח שלו במידה ורכש פוליסת ביטוח ב"תאונות אישיות".

לדברי עורך הדין חובת ההוכחה היא על העובד ולכן במקרים כאלה חשוב לתעד את האירוע סמוך למועד שבו התרחש ואם יש עדים לתאונה חשוב לתעד את עדותם. "לסיכום, אתם מכוסים בעת עבודתכם בבית כאילו עבדתם במקום העבודה הרגיל" מדגיש עו"ד סאמי אבו ורדה.

למידע נוסף ובדיקת זכאות לתביעה וקבלת פיצויים בעקבות וירוס הקורונה יש להתקשר למשרד עורכי דין אבו ורדה ולקבוע פגישת יעוץ ללא התחייבות.