הסכמה מדעת: מתי חתימה על טופס אינה מספיקה

טופס נדחף אליכם על השולחן. "רק פורמליות," אמרו, "כולם חותמים." חתמתם, כמובן, רגע לפני הליך, כשכבר אין בעצם דרך אחורה. ואז, אחריו, הופיע סיבוך שאיש לא הזכיר, או שהתברר שהייתה חלופה שכלל לא הוצגה. וכשאתם באים לברר את זכויותיכם, נופל המשפט שסוגר את הדלת עוד לפני שנפתחה: "אבל חתמת."

יש סיכוי לא קטן שגם עורך דין ששאלתם כבר סגר עליכם את אותה דלת, מהר מדי. כי תיק הסכמה מדעת נופל בדיוק במקום שבו מי שאינו עוסק ברשלנות רפואית דרך קבע אינו חושב לחפש. וזה מה שהמאמר הזה בא לפתוח.

הציר שאיש לא בדק

כשמגיע תיק רפואי לבחינה, רוב הבודקים שואלים שאלה אחת: האם הטיפול בוצע כראוי. אם התשובה נראית "כן", הליך שהתנהל לפי הספר, ידיים מקצועיות, תוצאה שהיא "סיבוך ידוע", התיק נסגר. עורך דין נזיקין כללי, שמפעיל על מקרה רפואי את ההיגיון של תיקי תאונות, מחפש היכן הרופא "טעה". לא מוצא. אומר "אין תיק".

אבל לתיק רפואי יש ציר שני, עצמאי, שהשאלה הראשונה בכלל לא נוגעת בו: האם ניתן לכם מה שנדרש כדי להחליט. ההליך יכול להתבצע בצורה מושלמת מבחינה טכנית, ועדיין להקים עילה, אם ההסכמה לו לא הייתה מיודעת ואם נגרם נזק בעקבות כך. פגיעה בהסכמה מדעת היא עילה בפני עצמה, נפרדת לחלוטין מהשאלה אם הטיפול היה רשלני. זה בדיוק הציר שנבדק אצל מי שעוסק בתחום, ונשאר עיוור אצל מי שאינו.

מה בעצם תובעים בתיק כזה

כאן טמון הדבר שמפתיע רבים: בתיק הסכמה מדעת אינכם תובעים בהכרח על כך שהטיפול בוצע רע. אתם תובעים על כך שההחלטה נלקחה מכם. הטופס שחתמתם עליו מוכיח דבר אחד בלבד, שנחתם מסמך. הוא אינו מוכיח שהתקיים ההסבר שהחוק דורש: על מהות ההליך, על הסיכונים המהותיים שבו, על החלופות הקיימות (לרבות האפשרות שלא לבצע אותו כלל), ועל המשמעות של כל בחירה. הסטנדרט אינו "מה שהרופא חשב שחשוב לספר", אלא מה שמטופל סביר בנסיבותיכם היה רוצה לדעת כדי להחליט.

ויש כאן רובד עמוק יותר. הפסיקה הישראלית מכירה בכך שעצם שלילת הזכות להחליט מדעת עשויה להיות ראש נזק בפני עצמו, הפגיעה באוטונומיה, גם כאשר קשה לומר שהבחירה הרפואית עצמה הייתה משתנה. משמעות הדבר מעשית מאוד עבורכם: תיק הסכמה מדעת עשוי לעמוד גם כשהטענה "הייתי צריך את ההליך בכל מקרה" נכונה. זו אחת הסיבות שדווקא כאן ההבדל בין בוחן מנוסה לבין בוחן מזדמן כה גדול, האחד יודע שיש כאן עילה, השני משוכנע שאין.

איפה זה נחתך, הפער בין הטופס להסבר

כאן נכנסת שיטת העבודה, ולא רק הדוקטרינה. משום שההסכמה מדעת נסבה על שיחה, נדמה שהיא "מילה שלכם מול מילה שלהם", ולכן קל לוותר עליה. אבל הראיה אינה יושבת בזיכרון, ואף לא רק בטופס. היא יושבת בפער.

מה שאנחנו מחפשים בתיק כזה הוא הפער בין טופס הסכמה גנרי ומודפס מראש לבין היעדר כל תיעוד שההסבר האמיתי אכן התקיים. הרשומה הרפואית אמורה לשקף לא רק חתימה, אלא מה נמסר ומתי: אילו סיכונים הוסברו, אילו חלופות הוצגו, ומתי, ביחס להליך, נחתם הטופס. חתימה שנרשמה דקות לפני ההליך מספרת סיפור שונה מהסכמה שניתנה יום קודם, במפגש הכנה מתועד. היעדר תיעוד להסבר, מעבר לטופס המודפס, הוא כשלעצמו נתון בעל משקל. הפער הזה, בין המסמך הכללי לבין מה שחסר סביבו, הוא לעיתים קרובות לב התיק. ובדיוק משום כך בחינה רצינית מתחילה במשיכת התיק הרפואי המלא, לא בקריאת הטופס שחתמתם עליו.

מה אנחנו בודקים ברשומה שלכם

הדרך המעשית לבחון אם הסכמה הייתה מיודעת היא לבדוק ארבעה דברים, לא כרשימת סימון, אלא כמה שאנחנו מחפשים בתיק כשהוא נפתח.

סיכון מהותי שהתממש, אך לא הוסבר. אם הסיבוך שקרה הוא סיכון מוכר של ההליך, ולא תועד שהוזכר לכם לפני שהסכמתם, זהו הממצא המרכזי. העובדה שסיבוך "קורה לפעמים" אינה פוטרת מהחובה ליידע עליו, היא דווקא מה שהופך אותו לסיכון שהיה צריך להסביר.

חלופה ריאלית שמעולם לא הוצגה. טיפול שמרני, המתנה, הליך אחר, ואף האפשרות שלא לטפל, כשקיים מסלול חלופי שלא הובא לידיעתכם, זו מהצורות השכיחות של פגיעה בהסכמה מדעת.

חתימה בתנאים שלא אפשרו בחירה. עיתוי החתימה ביחס להליך, חתימה תחת טשטוש או לחץ, היעדר זמן ממשי לשאול ולשקול, כל אלה נחתכים מהתיעוד, לא מהתחושה.

הסבר שלא הותאם לכם. מידע כללי שנמסר לכל מטופל, בלי התייחסות לגורמי סיכון אישיים שהגבירו את משמעות הסיבוך דווקא עבורכם.

אף אחד מהארבעה אינו מוכרע מהזיכרון. כולם נבחנים מול הרשומה ומול הסטנדרט של מה שהיה צריך להימסר, וזו העבודה שהופכת תחושה של "לא סיפרו לי" לעילה שמחזיקה בבית המשפט.

מי מטפל בכם

סאמי אבו ורדה משרד עורכי דין, עשרות שנות התמחות ברשלנות רפואית כתחום ליבה, לרבות תיקי הסכמה מדעת על פני מגוון ההליכים הרפואיים. עו"ד סאמי אבו ורדה עוסק בתחום עשרות שנים, לאורך התקופה שבה התעצב עקרון ההסכמה מדעת ביישומו בפסיקה הישראלית. חלק ממה שמייחד את עבודת המשרד בתיקים אלה הוא בדיקת שני הצירים גם יחד, הביצוע ושאלת המידע שהיה צריך להימסר, כך שעילה שקיימת בציר השני אינה נופלת בין הכיסאות. אנו מנהלים תיקים מול בתי החולים הציבוריים והפרטיים, מול קופות החולים, ומול חברות הביטוח של הרופאים והמוסדות, בשיתוף רשת מומחים רפואיים שבוחנת גם את הביצוע וגם את מה שהיה צריך להימסר.

צוות של 11 עורכי דין · מעל 15,500 תיקים מצטברים · ייצוג בעברית ובערבית.

המשרד מקבל מספר מוגבל של תיקים בשנה, סלקטיביות שמאפשרת לבחון כל פנייה לעומק לפני שניתנת תשובה. שכר טרחה מותנה בהצלחה. ללא תשלום מראש. המבנה הכספי, לרבות עלות חוות הדעת הרפואיות, נדון בשקיפות מלאה בפגישת הייעוץ הראשונית לפני חתימה על דבר. הייעוץ הראשוני עצמו, ללא התחייבות.

מה עוד כדאי לדעת

• רשלנות רפואית, מבט על, המסגרת הרחבה של תיקי הרשלנות הרפואית במשרדנו
• מהי רשלנות רפואית, ואיך יודעים אם המקרה שלכם אכן כזה, מסגרת חשיבה למי שלא בטוח אם המקרה שלו אכן רשלנות
• ועדה רפואית בביטוח לאומי, הכנה, לתיקים שבהם נדרשת ועדה רפואית מקבילה לתביעה האזרחית