תחום התמחות
עורך דין רשלנות רפואית, ייצוג שנבנה על תיעוד רפואי וחוות דעת מומחה
טיפול שהשתבש, אבחנה שהוחמצה, ניתוח שהשאיר משהו שלא היה אמור להישאר, סיבוך שלא הוסבר ולא טופל בזמן, והרגשה שמשהו פה לא בסדר. רוב המטופלים שמגיעים אלינו עברו שיחה אחת או שתיים שבהן נאמר להם "זה סיבוך מקובל." הצוות שלנו לא בוחן את התיק שלכם דרך השאלה הקולוקוויאלית "האם הרופא טעה", אנו בוחנים אותו דרך השאלה המשפטית הנכונה: האם הטיפול סטה מסטנדרט הטיפול הסביר, והאם ניתן להוכיח את הסטייה הזו בתיעוד הרפואי.
11 עורכי דין15,500+ תיקים מצטבריםמאז 1990משרד בחיפה
למה לפנות אלינו עם תיק רשלנות רפואית?
ההבדל המכריע בין משרד שמטפל בתיק רשלנות רפואית ברצינות לבין משרד שמטפל בו כתביעה נזיקית כללית הוא מה שקורה ברגע שתיק מגיע לבחינה ראשונה.
תיק שנבחן דרך השאלה "האם הרופא הספציפי טעה", נשען על השוואה אישית, על תחושת בטן, על מה שזיכרון המטופל שמר. תיקים שנבחנים ככה לרוב נסגרים בפגישה הראשונה עם "אין כאן רשלנות, זה סיבוך מקובל", לפני שמישהו פתח בכלל את הרשומות הרפואיות. השאלה המשפטית, האם הטיפול שניתן סטה מהסטנדרט שהיה אמור לחול בנסיבות האלה, לא נשאלת.
תיק שנבחן דרך השאלה הנכונה, נשען על משיכת התיעוד הרפואי המלא, ניתוח שלו על ידי מומחה רפואי בלתי תלוי בתחום הרלוונטי, וזיהוי הסטיות מהסטנדרט המקצועי בתיעוד עצמו. הראיות אינן בזיכרון של המטופל; הן בגיליונות הסיעוד, בפרוטוקולי הניתוח, בתוצאות בדיקות שלא נקראו, בהתייעצויות שלא נערכו, בהחלטות שלא הוסברו. רוב המטופלים מופתעים לראות מה התיעוד שלהם מגלה, והפערים האלה הם התיק.
ניסיון של 35 שנה בתחום הזה הוא לא רק "טיפלנו בהרבה תיקים." הוא היכרות עם האופן שבו הדוקטרינה עצמה התעצבה. דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה, החובה לפי חוק זכויות החולה להסכמה מדעת מבוססת, מבחני הסטנדרט הסביר במורכבותם, כל אלה התעצבו בפסיקה הישראלית במהלך עשורי פעילותו של עו"ד אבו ורדה בתחום. תיק שלפני שלושים שנה היה נדחה כי הקשר הסיבתי לא ניתן להוכחה ברורה, היום, במסגרת דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה, עשוי להיות תיק שראוי לנהל. עורך דין שעבד בתחום עוד לפני שהדוקטרינות האלה התעצבו, פועל באופן שונה ממי שלמד אותן כתורה חתומה וגמורה.
עומק התחום: מהי רשלנות רפואית, ואיך יודעים אם המקרה שלכם אכן כזה
אילו תיקי רשלנות רפואית אנו מנהלים?
תיקי רשלנות רפואית מתפצלים לפי תת-המומחיות הרפואית ולפי טבע הסטייה מהסטנדרט. בכל אחד מהפיצולים, מבנה הראיה והגישה לבניית התיק שונים.
רשלנות בלידה ובטיפול ביילוד. התיקים הקשים ביותר בתחום, שיתוק מוחין מחנק עוברי, פגיעה במהלך לידה מסובכת, איחור בביצוע ניתוח קיסרי כשהאינדיקציה הייתה ברורה, פגיעה בעצב הבראכיאלי, זיהומים תוך-יילודיים שלא טופלו בזמן. תיקים אלו נבנים כתיקי "כשל מערכתי", כשל בתהליך הלידה, לא בטעות אישית של מטפלת בודדת, ודורשים ניתוח מעמיק של גיליונות הניטור והפרוטוקולים. ההשלכות לרוב לכל החיים, ומבנה הפיצוי כולל סיעוד, שיקום והוצאות עתידיות. רשלנות בלידה ובטיפול ביילוד
אבחון מאוחר של סרטן ומחלות חמורות. סרטן השד, סרטן המעי הגס, מלנומה, סרטן הריאה, גידולים שניתן היה לאבחן בשלב מוקדם יותר על סמך הסימנים הקליניים שתועדו או על סמך בדיקות מעקב שלא הוזמנו. דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה, שהתעצבה בפסיקה הישראלית במהלך עשורי פעילותו של עו"ד אבו ורדה בתחום, היא המסגרת המרכזית בתיקים אלה: גם כשאי אפשר להוכיח בוודאות שהאיחור הוא שגרם לתוצאה, ניתן להוכיח שהאיחור הפחית באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה. הוכחת הקשר נסמכת על סטטיסטיקות שלב-מחלתיות ועל חוות דעת אונקולוגיות.
טעויות כירורגיות וסיבוכי ניתוח. ניתוח של איבר שגוי, השארת חפץ זר בגוף, פגיעה בעצב או בכלי דם במהלך ההליך, סיבוך זיהומי שניתן היה למנוע, חוסר הסכמה מדעת מבוססת, פגיעה בעיקרון המעוגן בחוק זכויות החולה כעילה עצמאית. תיקים אלו דורשים סקירה של פרוטוקול הניתוח, של רישומי הצוות הסיעודי בחדר הניתוח, ושל הרישומים הסביב-ניתוחיים.
שגיאות תרופות והרעלות תרופתיות. תרופה במינון שגוי, תרופה שנרשמה ללא בדיקת אינטראקציה, מאגר תרופות במוסד טיפולי שלא תוחזק כראוי, אזהרות שלא ניתנו על תופעות לוואי. תיקים אלו לעיתים חושפים כשלים מערכתיים, לא רק מקרה בודד אלא תקלה בנוהל המוסדי, מה שמשנה את מבנה התביעה ואת הצדדים הנתבעים.
סיבוכי אשפוז וזיהומים נוסוקומיאליים. זיהומים שנרכשו במהלך האשפוז ולא טופלו בזמן סביר, פצעי לחץ שהתפתחו עקב חוסר תזוזה, נפילה במהלך אשפוז של מטופל ברמת סיכון ידועה. השאלה המכרעת: מה הסטנדרט המקצועי באותם נסיבות, האם תועד שיקול דעת באישפוז, ומה היה צריך להיעשות לפי ההנחיות המקצועיות.
רשלנות באבחון פסיכיאטרי ובטיפול במהלך אשפוז. תחום שבו עו"ד אבו ורדה פעיל מאז שנות ה-90, פגיעות במהלך אשפוז פסיכיאטרי, החלטות שחרור שלא נשקלו במלואן, ורשלנות באבחון פגיעה במטופל מאושפז שצוות הטיפול היה אחראי לזיהויה. המשרד היה מהראשונים בארץ לקבל הכרה משפטית בכמה תחומים תקדימיים בתת-תחום זה, כולל הכרה בעילת תביעה כלפי מוסד בריאות הציבור על רשלנות באבחון פגיעה במהלך אשפוז.
מי אנחנו
סאמי אבו ורדה משרד עורכי דין, עשרות שנות התמחות ברשלנות רפואית כתחום ליבה של המשרד. אנו מנהלים תיקים מורכבים מול בתי החולים הציבוריים והפרטיים, מול קופות החולים, מול חברות הביטוח של הרופאים ושל המוסדות, ומול גופי בריאות הציבור. המשרד היה מהראשונים בארץ לקבל הכרה משפטית במספר תחומים תקדימיים ברשלנות רפואית, חלק מההתפתחות של הדוקטרינה הישראלית בעשורים האחרונים הוא תוצאה ישירה של תיקים שניהלנו.
צוות של 11 עורכי דין · מעל 15,500 תיקים מצטברים · ייצוג בעברית ובערבית.
המשרד מקבל מספר מוגבל של תיקי רשלנות רפואית בשנה, סלקטיביות שמאפשרת זמן לבחון כל פנייה לעומק לפני שניתנת תשובה. תיק רשלנות רפואית מורכב ודורש שעות עבודה מצטברות: משיכת תיעוד רפואי מלא, עבודה מול רשת מומחים רפואיים לכתיבת חוות דעת, ניהול מול חברות ביטוח גדולות וצוותים משפטיים יריבים מנוסים. כל תיק מקבל עבודה אישית של עורך דין בכיר ושל צוות מקצועי ותיק, לא שורת ייצור.
רשת מבוססת של מומחים רפואיים בתת-המומחיות הרלוונטית. תביעת רשלנות רפואית אינה מתנהלת על תחושת בטן. היא נשענת על חוות דעת רפואית של מומחה מתאים, אונקולוג, גינקולוג ומיילד, נוירוכירורג, אורתופד, רנטגנולוג, רופא ילדים, פסיכיאטר, שמכיר את המבנה הראייתי של תיקי רשלנות רפואית בתחום ספציפי. רשת המומחים שלנו, שנבנתה לאורך עשורי פעילות, היא חלק ממה שמאפשר לבנות תיק שיעמוד בבית המשפט מול חוות הדעת הנגדיות שמגישות חברות הביטוח של הנתבעים.
שכר טרחה מותנה בהצלחה. ללא תשלום מראש. המבנה הכספי נדון בפגישת הייעוץ הראשונית בשקיפות מלאה לפני חתימה על דבר. עלויות חוות הדעת הרפואיות נדונות בנפרד בתחילת הדרך.
מה עוד כדאי לדעת
תיקי רשלנות רפואית שזורים בנושאים נוספים שמשרדנו מטפל בהם:
- מהי רשלנות רפואית, ואיך יודעים אם המקרה שלכם אכן כזה, מסגרת חשיבה למטופלים שלא בטוחים אם המקרה שלהם אכן רשלנות
- רשלנות בלידה ובטיפול ביילוד, מבנה תיקי הפגיעה בלידה ובטיפול הניאונטלי
- ועדה רפואית בביטוח לאומי, הכנה, לתיקים שבהם נדרשת ועדה רפואית מקבילה לתביעה האזרחית
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית
לפני שנכנסים לפרטים של מקרה מסוים, ריכזנו כאן את השאלות שחוזרות אצל רוב הפונים אלינו, עם התשובה כפי שאנו רואים אותה מתוך עבודה על תיקי רשלנות רפואית.
איך יודעים אם מדובר ברשלנות רפואית או ב"סיבוך מקובל"?
"סיבוך מקובל" הוא לעיתים קרובות בדיוק המשפט שסוגר תיק עוד לפני שמישהו קרא את הרשומות. חשוב להבין: תוצאה רפואית קשה, כשלעצמה, אינה מוכיחה רשלנות, סיבוכים מתרחשים גם כשהטיפול היה תקין. השאלה המשפטית אינה "האם קרה משהו רע", אלא האם הטיפול סטה מסטנדרט הטיפול הסביר באותן נסיבות, והאם ניתן להוכיח את הסטייה בתיעוד. סיבוך שהיה צפוי, שהיה צריך לנטר אותו, להזהיר מפניו או לטפל בו בזמן, ולא נעשה, הוא עניין שונה מסיכון מובנה של ההליך שהתממש למרות טיפול נאות. את ההבחנה הזו אי אפשר לעשות מהזיכרון של המטופל; עושים אותה מתוך משיכת התיעוד הרפואי המלא ובחינתו על ידי מומחה רפואי בלתי תלוי מול הסטנדרט. לכן התשובה האמיתית לשאלה הזו כמעט תמיד נמצאת בתיק, לא בשיחה.
מה כדאי לעשות אם עולה חשד לרשלנות רפואית?
ראשית, לבקש את התיק הרפואי המלא. לפי חוק זכויות החולה עומדת לכם הזכות לקבל את הרשומות הרפואיות שלכם, והן, ולא הזיכרון, הן הראיה. שנית, לא להסתפק באמירה בעל פה ש"זה סיבוך מקובל", אלא לאפשר בחינה של התיעוד מול הסטנדרט המקצועי. שלישית, לשים לב שקיימת מגבלת זמן להגשת תביעה (ראו השאלה הבאה), ולכן לא להשאיר את העניין תלוי לאורך זמן. בפועל, מה שהופך חשד לתיק שניתן להעריך הוא בחינה משפטית ראשונית יחד עם חוות דעת רפואית עצמאית. אנו בוחנים כל פנייה כזו לעומק בייעוץ ראשוני ללא התחייבות, לפני שנאמרת מילה על סיכויים.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?
לתביעת רשלנות רפואית יש תקופת התיישנות, והיא אחת הסיבות השקטות שבגללן תיק חזק כשלעצמו עלול לרדת מהפרק. תקופת ההתיישנות אינה נספרת באותו אופן לכל אחד: לקטין היא נמנית באופן שונה, ובמקרים שבהם הנזק, או הקשר בינו לבין הטיפול, התגלה רק מאוחר יותר, נקודת ההתחלה של הספירה עשויה להיות שונה. מכיוון שהמועד המדויק תלוי בנסיבות האלה, המסקנה המעשית פשוטה: לא כדאי להמתין. ייתכן שהשעון כבר רץ, ובחינה מוקדמת מאפשרת לומר לכם היכן אתם עומדים מבחינת לוח הזמנים, עוד לפני שנכנסים לשאלת הסיכויים.
את מי תובעים בתביעת רשלנות רפואית, את הרופא או את המוסד הרפואי?
זה תלוי היכן ניתן הטיפול ומה כשל. בבית חולים ציבורי או בקופת חולים, התביעה מופנית בדרך כלל אל המוסד ואל מבטחיו, ולא אל הרופא הבודד. בטיפול פרטי, הרופא המטפל, חברת הביטוח שלו והמוסד שבו בוצע הטיפול עשויים כולם להיות צדדים רלוונטיים. וכאשר הכשל היה מערכתי, נוהל, תחזוקה, תהליך שהתקלקל, ולא מעידה של אדם אחד, מערך הנתבעים ומבנה התביעה כולו משתנים. זיהוי הצדדים הנכונים, ומבטחיהם, כבר בשלב מוקדם הוא חלק ממה שהופך את בחינת התיעוד לקריטית: היא אומרת לא רק אם הייתה סטייה, אלא מי נושא באחריות עליה.
חתמתי על טופס הסכמה לפני הטיפול, האם עדיין אפשר לתבוע?
חתימה על טופס הסכמה אינה, כשלעצמה, ויתור על זכות תביעה. לפי עקרון ההסכמה מדעת, ההסכמה צריכה להיות מיודעת, כלומר הסיכונים המהותיים, החלופות הריאליות ומשמעות ההליך היו אמורים להיות מוסברים לכם באופן שאיפשר לכם באמת לשקול. חתימה שנאספה בלי ההסבר הזה, או רגעים לפני ההליך כשלא הייתה בפועל אפשרות בחירה, אינה בהכרח עומדת בסטנדרט. פגיעה בהסכמה מדעת היא עילת תביעה עצמאית לפי חוק זכויות החולה, לא רק "האם הטיפול בוצע כראוי", אלא "האם ניתן לכם מה שנדרש כדי להחליט". האם הטופס עומד במבחן היא, שוב, שאלה של תיעוד.
כמה עולה לנהל תביעת רשלנות רפואית?
שכר הטרחה במשרדנו מותנה בהצלחה, ואין תשלום מראש. מבנה שכר הטרחה המלא נדון בשקיפות מלאה בפגישת הייעוץ הראשונית, לפני חתימה על דבר. יש רכיב עלות אחד שכדאי להכיר בנפרד: תביעת רשלנות רפואית נשענת על חוות דעת של מומחה רפואי בלתי תלוי, ועלות חוות הדעת הזו נדונה בפתיחות כבר בתחילת הדרך, כדי שלא יהיו הפתעות. הבחינה הראשונית של המקרה שלכם היא ללא התחייבות.
אזורי שירות
המשרד פועל מחיפה ומייצג נפגעי רשלנות רפואית בצפון הארץ ובכל הארץ, מול בתי חולים, מוסדות בריאות וקופות חולים בכל המחוזות. עמודי שירות מקומיים:
המשרד שלנו ממוקם בשדרות הפלי״ם 8א, אשל 1, קומה 5, חיפה. ניתן לקבוע פגישת ייעוץ במשרד, בטלפון או בווידאו, לפי נוחותכם.
לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות
ייתכן ושיחות יוקלטו לצורך שיפור השירות.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.