רשלנות רפואית בלידה ובהיריון, עורך דין לתיקי פגיעה בלידה, במעקב ההיריון ובניתוח קיסרי

תיקי הלידה וההיריון מתפצלים לפי טבע הכשל ולפי השלב שבו הוא אירע. לכל אחד מבנה ראיה משלו.

מצוקה עוברית וחנק סב-לידתי שלא זוהו או לא טופלו בזמן. ניטור הלב העוברי הרציף נועד להתריע על מצוקה, ירידות בדופק, דפוסים חריגים, סימני היפוקסיה. כאשר סימני המצוקה מופיעים ברצועה אך התגובה מאחרת, או כאשר הרצועה לא נקראה כראוי, ההיפוקסיה עלולה להוביל לנזק מוחי (אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית) ובהמשך לשיתוק מוחין. תיקים אלה נבנים סביב השוואת לוח הזמנים: מתי הופיע הסימן ברצועה, מתי הייתה התגובה, ומה היה צריך לקרות ביניהם.

איחור או כשל בהחלטה על ניתוח קיסרי. כשקיימת אינדיקציה ברורה, מצוקה עוברית מתמשכת, אי-התקדמות לידה, מצג חריג, סימני היפרדות שליה, הסטנדרט דורש החלטה על קיסרי בתוך חלון זמן. איחור בהחלטה, או המתנה שלא הייתה מוצדקת קלינית, הם מהעילות השכיחות בתיקי לידה.

פרע כתפיים ופגיעה במקלעת הזרוע (שיתוק ארב). כאשר כתף היילוד נתקעת במהלך הלידה, ניהול נכון של המצב לפי התמרונים המקובלים מפחית את הסיכון לפגיעה עצבית. כוח משיכה לא נכון עלול לגרום לפגיעה במקלעת הזרוע ולשיתוק חלקי או מלא של היד. השאלה בתיקים אלה היא כיצד נוהל האירוע ומה תועד לגביו.

רשלנות במעקב ההיריון וניהול סיבוכיו. רעלת היריון שלא זוהתה או לא נוהלה, סוכרת היריון לא מאוזנת, זיהום שלא טופל, ירידה בתנועות העובר שלא נבדקה, סיבוכים של ההיריון שהסטנדרט מחייב לזהות ולנהל, וכשל בכך עלול לפגוע באם, בעובר או בשניהם.

כשל בסקירות ובאבחון במהלך ההיריון. סקירת מערכות שלא זיהתה ממצא שהיה אמור להיות מזוהה, בדיקה שלא הוזמנה כשהאינדיקציה הצדיקה אותה, או ממצא שזוהה אך לא הועבר להורים ולא לווה בהמשך בירור. אלה תיקים רגישים ומורכבים, שנבחנים בזהירות ולגופם, מה הראתה הבדיקה בפועל, ומה הסטנדרט המקצועי חייב היה לעשות איתו.

רשלנות בטיפולי פוריות ובגינקולוגיה. תחום שיש בו פניות רבות ותשומת לב מקצועית מעטה: ניהול לקוי של טיפול פוריות, כשל באבחון גינקולוגי, סיבוך של הליך שלא נוהל לפי הסטנדרט. גם כאן, הראיה בתיעוד, והשאלה היא שאלת הסטייה.

חדר הלידה הוא מהסביבות המתועדות ביותר ברפואה, וזו בשורה טובה למי שמבקש לברר מה קרה. הראיה כמעט אינה תלויה בזיכרון של ההורים או בעדות הצוות, היא יושבת בתיעוד רציף שנרשם בזמן אמת. תיק לידה נבנה מכמה גושי תיעוד שיש לאסוף במלואם:

• רצועת הניטור העוברי הרציף, הרישום שמראה את דופק העובר לאורך הלידה, ובו מופיעים (או לא מופיעים) סימני המצוקה. זהו לעיתים קרובות מסמך המפתח, והוא אינו נמצא בסיכום הלידה המתומצת שההורים מקבלים, אלא בתיק המלא שנשאר בבית החולים.
• גיליון חדר הלידה ופרוטוקול הניתוח הקיסרי, רצף ההחלטות, השעות, והפעולות שבוצעו.
• בדיקות הדם של היילוד סמוך ללידה, ובכללן בדיקת גזים בדם חבל הטבור, שמסייעת להעריך אם ומתי הייתה היפוקסיה.
• הדמיית מוח של היילוד ותיעוד הימים הראשונים, לתיעוד אופי הנזק ועיתויו.
• התיעוד ההתפתחותי ארוך-הטווח, פגיעת לידה מתבטאת פעמים רבות באבחנה שמתגבשת חודשים או שנים אחר כך; תיעוד זה הוא גם בסיס לכימות הנזק וגם נקודת עיגון לשאלת מועד הגילוי.

בתיקי לידה רבים, פגישת הייעוץ הראשונית מגלה שהמשפחה מחזיקה רק את הסיכום המתומצת, בעוד הראיה האמיתית, הרצועה והתיעוד הרציף, עדיין לא נמשכה מבית החולים. משיכת התיק המלא היא הצעד שממנו מתחילה בחינה רצינית.

איך יודעים אם פגיעה בלידה היא רשלנות או סיבוך בלתי צפוי?

זו שאלת ההפרדה, והיא לב כל תיק לידה. תוצאה קשה כשלעצמה אינה מוכיחה רשלנות, יש פגיעות שמתרחשות למרות ניהול תקין. רשלנות מתקיימת כשהטיפול סטה מהסטנדרט המיילדותי שאמור היה לחול, וכשהסטייה היא שגרמה לנזק או הפחיתה משמעותית את הסיכוי למנוע אותו. את ההבחנה הזו אי אפשר לעשות מהתחושה או מהזיכרון; עושים אותה מתוך רצועת הניטור, גיליון הלידה ובדיקות היילוד, בבחינה של מומחה מיילדות בלתי תלוי. לכן התשובה נמצאת בתיעוד, וזו בדיוק הסיבה שאסור להסתפק ב"זה היה סיבוך" בלי שמישהו פתח את התיק המלא.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה על פגיעה בלידה?

בתביעת קטין תקופת ההתיישנות נספרת אחרת מאשר אצל בגיר, ובנזקים שמתגלים מאוחר עשוי כלל מועד הגילוי להשפיע על נקודת ההתחלה של הספירה. מכיוון שהמועד המדויק תלוי בנסיבות, גיל הילד, מתי התגבשה האבחנה, מתי אפשר היה לקשר אותה ללידה, לא נכון להסתמך על כלל אצבע. המסר המעשי הפוך: אל תמתינו. תיק שנפתח מוקדם נבנה על תיעוד זמין ועדויות שלמות, ובחינה מוקדמת מאפשרת לומר לכם היכן אתם עומדים בלוח הזמנים במקרה שלכם.

הבן או הבת שלנו אובחנו עם שיתוק מוחין, האם עדיין אפשר לברר אם הלידה קשורה?

לעיתים כן. שיתוק מוחין אינו תמיד תוצאה של אירוע בלידה, ולא כל מקרה מקורו ברשלנות, אבל חלק מהמקרים כן קשורים לחנק סב-לידתי או למצוקה עוברית שלא טופלו בזמן. הדרך היחידה לדעת היא לבחון את רצועת הניטור, את בדיקות הדם סמוך ללידה ואת הדמיית המוח של היילוד מול הסטנדרט המקצועי. זו בדיוק הבחינה שנעשית בתיק לידה, והיא אפשרית גם כשהאבחנה התקבלה שנים אחרי הלידה.

מה ההבדל בין תביעה אזרחית לבין קצבת ילד נכה בביטוח לאומי?

אלה שני מסלולים נפרדים שלרוב פועלים במקביל. התביעה האזרחית מופנית אל המוסד הרפואי (ומבטחיו) ועניינה אחריות לנזק שנגרם. קצבת ילד נכה והשירותים המיוחדים הם זכאות מול המוסד לביטוח לאומי, שאינה תלויה בהוכחת אשם, היא נבחנת מול ועדה רפואית לפי מידת הנכות והתלות. הורים רבים מפעילים רק את הזירה האחת; חלק מהעבודה הראשונית בתיק כזה הוא לזהות אילו מסלולים פתוחים ובאיזה סדר להפעיל אותם.

הסכמתי לכל מה שאמרו לי בחדר הלידה, האם זה חוסם תביעה?

לא בהכרח. הסכמה במהלך לידה צריכה להיות מיודעת כמו כל הסכמה רפואית, כלומר שהוסבר לכם באופן שאיפשר לשקול. הסכמה שניתנה בלחץ הרגע, בלי שהוצגו החלופות והסיכונים, אינה בהכרח עומדת בסטנדרט של הסכמה מדעת לפי חוק זכויות החולה. ומעבר לכך, השאלה המרכזית בתיק לידה אינה רק ההסכמה אלא אופן הניהול הרפואי עצמו, וזו נבחנת מהתיעוד, ללא קשר לחתימה.

האם רשלנות בטיפולי פוריות או בגינקולוגיה נכללת גם היא?

כן. אלה תחומים שבהם מגיעות פניות רבות: ניהול לקוי של טיפול פוריות, כשל באבחון גינקולוגי, סיבוך של הליך שלא נוהל לפי הסטנדרט. גם כאן העיקרון זהה, הראיה יושבת בתיעוד, והשאלה היא אם הטיפול סטה מהסטנדרט המקצועי. כל פנייה כזו נבחנת לגופה בייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

• רשלנות רפואית, מבט על, המסגרת הרחבה של תיקי הרשלנות הרפואית במשרדנו
• מהי רשלנות רפואית, ואיך יודעים אם המקרה שלכם אכן כזה, מסגרת חשיבה למי שלא בטוח אם המקרה שלו אכן רשלנות
• רשלנות רפואית בטיפול בפגייה, העמקה בתיקי היחידה לטיפול נמרץ פגים
• ועדה רפואית בביטוח לאומי, הכנה, למסלול המקביל של ילד נכה מול ביטוח לאומי