דלגו לתוכן
סאמי אבו ורדה משרד עורכי דין, לוגו
הזמינו פגישה
عENRU

רשלנות רפואית

רשלנות בהסכמה מדעת, עורך דין לתביעות פגיעה בזכות המטופל להחליט

חתמתם על טופס. אמרו לכם שזה "סטנדרטי", "רק פורמליות", "כולם חותמים". ואז, אחרי ההליך, הופיע סיבוך שאיש לא הזכיר לכם, או שהתברר שהייתה חלופה שכלל לא הוצגה לכם. ההרגשה שנשארת היא פשוטה וקשה: לו הייתי יודע, אולי הייתי בוחר אחרת. זו לא רק תחושה, זו זכות. החוק בישראל מכיר בזכותכם לקבל את המידע שנחוץ כדי להחליט על טיפול בגופכם, ופגיעה בזכות הזו יכולה להקים עילת תביעה עצמאית, גם כאשר הטיפול עצמו בוצע כראוי. הסכמה מדעת היא מהעילות שנוטים לפספס, גם מטופלים, וגם עורכי דין שאינם עוסקים ברשלנות רפואית דרך קבע, משום שהיא אינה שואלת "האם הרופא טעה בטיפול", אלא "האם נמסר לכם מה שנדרש כדי להחליט". עו"ד סאמי אבו ורדה עוסק ברשלנות רפואית עשרות שנים, ועקרון ההסכמה מדעת, כפי שהוא מעוגן בחוק זכויות החולה ומיושם בפסיקה הישראלית, התעצב לאורך אותה תקופה.

חייגו ⁦04-8666616⁩שיחת וואטסאפ

11 עורכי דין15,500+ תיקים מצטבריםמאז 1990משרד בחיפה

מהי הסכמה מדעת?

הסכמה מדעת פירושה שהסכמתכם לטיפול ניתנה לאחר שקיבלתם את המידע שמטופל סביר נזקק לו כדי להחליט. לפי חוק זכויות החולה, לפני טיפול יש למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש באופן סביר, ובכלל זה מהות ההליך, הסיכונים המהותיים הכרוכים בו, החלופות הקיימות (לרבות האפשרות שלא לבצע את ההליך), והסיכויים והמשמעויות של כל אחת מהן.

הדגש הוא על נקודת המבט: הסטנדרט אינו "מה שהרופא חשב שחשוב לספר", אלא מה שמטופל סביר בנסיבותיכם היה רוצה לדעת כדי לקבל החלטה. חתימה על טופס אינה, כשלעצמה, הסכמה מדעת. טופס הוא ראיה לכך שנחתם מסמך, לא בהכרח ראיה לכך שהתקיים ההסבר שהחוק דורש. הסכמה שנמסרה בלי הסבר ממשי, או ברגע האחרון כשלא הייתה אפשרות מעשית לשקול, אינה בהכרח עומדת בסטנדרט.

מתי הפרה של הסכמה מדעת מקימה עילת תביעה?

זו הנקודה שמפתיעה רבים: פגיעה בהסכמה מדעת היא עילה בפני עצמה, נפרדת מהשאלה אם הטיפול בוצע ברשלנות. גם הליך שבוצע ללא כל דופי טכני עשוי להקים עילה, אם ההסכמה לו לא הייתה מיודעת ואם נגרם נזק בעקבות כך.

הקשר בין ההפרה לנזק נבחן לרוב דרך שאלה אחת: אילו נמסר לכם המידע החסר, האם מטופל סביר במצבכם היה בוחר אחרת, נמנע מההליך, בוחר בחלופה, או דוחה אותו למועד אחר. כאשר סיכון מהותי שלא הוסבר הוא זה שהתממש, ומטופל סביר שהיה מודע לו היה עשוי לבחור אחרת, נוצר הבסיס לעילה. לכן תיק הסכמה מדעת אינו נשען על "התוצאה הייתה רעה", אלא על הפער בין ההחלטה שקיבלתם בפועל לבין ההחלטה שיכולתם לקבל לו הובא בפניכם המידע המלא.

יש גם מקרים שבהם עצם שלילת הזכות להחליט מוכרת בפסיקה הישראלית כראש נזק בפני עצמו, הפגיעה באוטונומיה, גם כאשר קשה לומר שהבחירה הרפואית הייתה משתנה. משמעות הדבר היא ששאלת ההסכמה מדעת עשויה להיבחן גם כשההליך היה נחוץ ממילא.

הצורות הנפוצות של פגיעה בהסכמה מדעת

סיכון מהותי שלא הוסבר. הסיבוך שקרה הוא סיכון מוכר של ההליך, אך לא הוזכר בפניכם לפני שהסכמתם. השאלה היא אם מטופל סביר היה רוצה לדעת עליו לפני ההחלטה.

חלופה שלא הוצגה. היה מסלול אחר, טיפול שמרני, המתנה, הליך אחר, ואף האפשרות שלא לטפל, שלא הובא לידיעתכם. אי-הצגת חלופה ריאלית היא מהצורות השכיחות של פגיעה בהסכמה מדעת.

חתימה בנסיבות שלא אפשרו בחירה. טופס שנחתם דקות לפני ההליך, תחת טשטוש או לחץ, או בלי זמן והזדמנות ממשית לשאול ולשקול, אינו בהכרח הסכמה מדעת, גם אם החתימה תקינה.

מידע שלא הותאם למטופל. ההסבר ניתן באופן כללי ולא בהתייחס למצבכם הספציפי, למשל לגורמי סיכון אישיים שהגבירו את משמעות הסיבוך עבורכם.

הליך שחרג ממה שהוסכם. במהלך ההליך בוצעה פעולה נוספת או שונה מזו שלה הסכמתם, ללא הצדקה של הצלת חיים או צורך חירום מתועד.

עורך דין רשלנות רפואית · ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

איפה יושבת הראיה בתיק הסכמה מדעת?

בניגוד לאינטואיציה, הראיה אינה רק בטופס החתום, היא במה שסביבו:

  • טופס ההסכמה עצמו, מה הוא מפרט, וכמה הוא כללי או ספציפי לגבי הסיכונים והחלופות.
  • תיעוד ההסבר ברשומה הרפואית, האם נרשם שנמסר הסבר, מה נאמר, ומתי. היעדר תיעוד להסבר הוא כשלעצמו נתון משמעותי.
  • ציר הזמן, מתי נחתם הטופס ביחס להליך. חתימה סמוך מאוד להליך מעלה שאלה אם הייתה אפשרות ממשית לשקול.
  • תיעוד החלופות, האם נרשם ששקלו והציגו מסלולים אחרים.
  • הרשומות שקדמו להליך, פגישות הכנה, מכתבי הפניה, והמידע שהיה בידי הצוות על מצבכם הספציפי.

פער בין טופס גנרי לבין היעדר תיעוד להסבר ממשי הוא לעיתים לב התיק. משיכת התיק המלא, ולא רק הטופס, היא הצעד שממנו מתחילה בחינה רצינית.

הסכמה מדעת מול רשלנות בביצוע, שתי שאלות נפרדות

חשוב להבין שאלו שני צירים עצמאיים. הראשון: האם הטיפול בוצע לפי הסטנדרט המקצועי. השני: האם ההסכמה לו הייתה מיודעת. תיק יכול לקום על הציר השני גם כשהראשון תקין לחלוטין, הליך שבוצע בצורה מושלמת, אך שלא הוסברו לפניו הסיכונים או החלופות, עשוי להקים עילת הסכמה מדעת. בפועל, בתיקים רבים שתי השאלות נבחנות זו לצד זו, ושתיהן נחתכות מאותו מקור: התיעוד.

שאלות ותשובות

חתמתי על טופס ההסכמה, איך זו בכלל עילה?

מפני שחתימה על טופס אינה זהה להסכמה מדעת. הטופס מעיד שנחתם מסמך; הוא אינו מעיד בהכרח שהתקיים ההסבר שהחוק דורש, על הסיכונים המהותיים, על החלופות, ועל משמעות ההליך, באופן שאיפשר לכם לשקול. אם ההסבר לא ניתן, או ניתן ברגע שלא אפשר בחירה, ייתכן שההסכמה לא הייתה מיודעת, גם אם החתימה תקינה.

הרופא אומר שהסביר, ואני לא זוכר שהסביר, של מי המילה?

כאן נכנס התיעוד. הרשומה הרפואית אמורה לשקף מה נמסר ומתי. היעדר תיעוד ממשי להסבר, מעבר לטופס גנרי, הוא נתון בעל משקל. השאלה אינה מוכרעת מזיכרון מול זיכרון, אלא נבחנת מול מה שמתועד ומול הסטנדרט של מה שהיה צריך להימסר. זו בדיוק הבחינה שנעשית בתיק הסכמה מדעת.

הסיבוך שקרה באמת קורה לפעמים, אם לא הזהירו אותי, יש תיק?

ייתכן. אם הסיבוך הוא סיכון מהותי מוכר של ההליך, והוא לא הוסבר לכם לפני שהסכמתם, ומטופל סביר שהיה מודע לו היה עשוי לשקול אחרת, נוצר הבסיס לבחינת עילה. העובדה שהסיבוך "קורה לפעמים" אינה פוטרת מהחובה ליידע עליו; היא דווקא מה שהופך אותו לסיכון שהיה צריך להסביר.

הייתי חייב את ההליך בכל מקרה, עדיין יש עילה?

זו שאלת הקשר הסיבתי, והיא נבחנת לגופה. אם גם מטופל סביר שהיה מקבל את מלוא המידע היה בוחר באותו הליך, ייתכן שהקושי בהוכחת הנזק שנגרם מההליך גדול יותר. אך גם אז שני דברים נותרים פתוחים: ראשית, לעיתים החלופה לא הייתה עצם ההליך אלא עיתויו, ההכנה אליו, או ההיערכות לסיכון שהיה ידוע; שנית, הפסיקה הישראלית מכירה בפגיעה באוטונומיה, בעצם שלילת הזכות להחליט מדעת, כראש נזק בפני עצמו, גם כשלא ניתן לומר שהבחירה הרפואית הייתה משתנה. הבחינה נעשית מתוך הנסיבות הספציפיות שלכם.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?

לתביעה יש תקופת התיישנות, ובמקרים שבהם הקשר בין הנזק לבין ההליך התברר מאוחר, עשוי כלל מועד הגילוי להשפיע על נקודת ההתחלה של הספירה. מכיוון שהמועד תלוי בנסיבות, המסקנה המעשית היא לא להמתין, בחינה מוקדמת מאפשרת לומר לכם היכן אתם עומדים בלוח הזמנים.

כמה עולה לנהל תיק כזה, והאם צריך לשלם מראש?

שכר הטרחה מותנה בהצלחה, ואין תשלום מראש. תיק רשלנות רפואית, לרבות תיק הסכמה מדעת, נשען לרוב על חוות דעת של מומחה רפואי בלתי תלוי, ועלות חוות הדעת נדונה בפתיחות כבר בתחילת הדרך. את התמונה הכספית המלאה נסכם בפגישת הייעוץ הראשונית, בשקיפות מלאה ולפני חתימה על דבר. הייעוץ הראשוני, ללא התחייבות.

מי מטפל בכם

סאמי אבו ורדה משרד עורכי דין, עשרות שנות התמחות ברשלנות רפואית כתחום ליבה, לרבות תיקי הסכמה מדעת על פני מגוון ההליכים הרפואיים. אנו מנהלים תיקים מול בתי החולים הציבוריים והפרטיים, מול קופות החולים, ומול חברות הביטוח של הרופאים והמוסדות. רשת המומחים הרפואיים שאיתה אנו עובדים מאפשרת להעמיד חוות דעת שבוחנת גם את הביצוע וגם את שאלת המידע שהיה צריך להימסר.

צוות של 11 עורכי דין · מעל 15,500 תיקים מצטברים · ייצוג בעברית ובערבית.

המשרד מקבל מספר מוגבל של תיקים בשנה, סלקטיביות שמאפשרת לבחון כל פנייה לעומק לפני שניתנת תשובה. שכר טרחה מותנה בהצלחה. ללא תשלום מראש. המבנה הכספי, לרבות עלות חוות הדעת הרפואיות, נדון בשקיפות מלאה בפגישת הייעוץ הראשונית לפני חתימה על דבר. הייעוץ הראשוני עצמו, ללא התחייבות.

מה עוד כדאי לדעת

לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ייתכן ושיחות יוקלטו לצורך שיפור השירות.

המידע שתמסור בטופס זה ייאסף ויטופל לפי מדיניות הפרטיות של המשרד.

מסירת המידע אינה חובה חוקית. ללא מסירתו לא נוכל לחזור אליך.

פרטים מלאים אודות מטרות העיבוד, מקבלי המידע, זכויות נושא המידע וממונה הגנת הפרטיות, במדיניות הפרטיות.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.