רשלנות רפואית באבחון, עורך דין לתיקי אבחנה מוחמצת, שגויה או מאוחרת

תיקי האבחון מתפצלים לפי טבע הכשל האבחוני ולפי דחיפות המצב. לכל אחד מבנה ראיה משלו.

אבחנה מוחמצת של מצב חד ומסכן חיים. התקף לב שפורש כבעיה במערכת העיכול, שבץ מוחי שנשלח הביתה, תסחיף ריאתי, דלקת קרום המוח, דלקת התוספתן או מצב בטן חריף שאובחן באיחור. אלה מצבים שבהם כל שעה קובעת, והשאלה היא מה הוצג בקבלה, אילו בדיקות סף היו מתבקשות, ומדוע לא בוצעו או לא פורשו נכון.

איחור באבחון סרטן. גוש שנמושש אך לא נשלח לבירור, ממצא בבדיקת סקר שלא לווה בהמשך, תסמינים חוזרים שלא הובילו להפניה, בדיקת הדמיה או ביופסיה שנקראה בצורה שגויה. איחור באבחון סרטן הוא מהקטגוריות השכיחות בתיקי אבחון, ודוקטרינת אובדן סיכויי החלמה עומדת במרכזן: גם כשאי אפשר לומר בוודאות שהאבחון המוקדם היה מונע את התוצאה, ניתן להראות שהאיחור הפחית באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה.

טעות בקריאת הדמיה או בדיקת מעבדה. הממצא היה שם, בצילום, בהדמיה מתקדמת, בבדיקת הדם, בבדיקה הפתולוגית, אך לא זוהה או לא דווח. תיקים אלה נבחנים לרוב בעזרת קריאה חוזרת של אותה בדיקה על ידי מומחה, שמראה מה היה גלוי לעין המקצועית באותו שלב.

אי-הפניה והיעדר מעקב אחר תוצאה חריגה. אחת התבניות השכיחות: תוצאה חריגה חוזרת מהמעבדה או מההדמיה, ואיש אינו יוצר קשר עם המטופל, אינו מזמן לבירור, ואינו סוגר את המעגל. המטופל יוצא מנקודת הנחה ש"אם היה משהו, היו מתקשרים". הכשל כאן הוא כשל מערכתי בסגירת הלולאה, והוא משנה גם את הצדדים הנתבעים.

אבחון שגוי שהוביל לטיפול מיותר או מזיק. לא רק החמצה, גם אבחנה שגויה שגררה ניתוח, טיפול תרופתי או הליך שלא היה נדרש, על הנזק שנלווה אליו.

תיקי אבחון נשענים על מה שתועד באותו מפגש רפואי ובמפגשים שאחריו. הראיה מורכבת מכמה גושים שיש לאסוף במלואם:

• רישום המפגש הרפואי, מה תיעד הרופא שהמטופל התלונן עליו, אילו ממצאים נמצאו בבדיקה, ומה הייתה ההערכה. הפער בין התסמינים שתועדו לבין הבדיקות שהוזמנו הוא לעיתים קרובות לב התיק.
• בדיקות ההדמיה והמעבדה עצמן, לא רק הפענוח שנכתב, אלא הבדיקה הגולמית, שאותה ניתן להעביר לקריאה חוזרת של מומחה.
• מסלול ההפניות והמעקב, האם בוצעה הפניה שהמצב חייב, והאם תוצאה חריגה לוותה בפעולה. כאן יושב המפתח לתיקי "התוצאה חזרה ואיש לא טיפל בה".
• ציר הזמן, רצף המפגשים, הפניות והתוצאות, שממנו נבנה הפער בין מה שהיה צריך לקרות מתי לבין מה שקרה בפועל.
• התיעוד הרפואי המאוחר, האבחנה הנכונה כשהתקבלה, ומצב המחלה באותה נקודה, שממנו נגזר היקף הנזק שהאיחור גרם.

פעמים רבות המטופל מחזיק בידיו רק מכתב שחרור או סיכום, בעוד הרשומה המלאה, כולל ההדמיה הגולמית ורישומי המעקב, נשארת אצל המוסד הרפואי. משיכת התיק המלא היא הצעד שממנו מתחילה בחינה רצינית.

מתי אבחנה שגויה היא רשלנות, ומתי היא "טעות שיכולה לקרות"?

לא כל אבחנה שגויה היא רשלנות, הרפואה עוסקת באי-ודאות. ההבחנה היא בתהליך: האם, בהינתן מה שהוצג לרופא, רופא סביר היה מזמין את הבדיקה, מפנה למומחה או ממשיך לברר. כשתסמין מתועד היה אמור להוביל לפעולה שלא בוצעה, או כשתוצאה חריגה לא לוותה בבירור, זו סטייה מהסטנדרט, לא "טעות שיכולה לקרות". את ההכרעה עושים מהרשומה ומחוות דעת מומחה, לא מהתחושה.

הגידול התגלה מאוחר, אבל ממילא הייתי חולה, איך מוכיחים שהאיחור הזיק?

זו בדיוק השאלה שדוקטרינת אובדן סיכויי החלמה נועדה לה. לא צריך להוכיח בוודאות שהאבחון המוקדם היה מונע את המחלה או את התוצאה, אלא שהאיחור הפחית באופן משמעותי את הסיכוי לתוצאה טובה יותר, למשל סיכויי החלמה גבוהים יותר בשלב מוקדם. ההוכחה נשענת על חוות דעת מומחה ועל נתונים רפואיים לגבי מצב המחלה בשלב שבו היה אפשר לאבחן אותה.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה על אבחון מאוחר?

לתביעה יש תקופת התיישנות, ובתיקי אבחון היא מורכבת במיוחד, משום שהנזק, והקשר בינו לבין ההחמצה, מתגלים לעיתים רק כשהמחלה מתקדמת או כשמתקבלת סוף-סוף האבחנה הנכונה. במקרים כאלה עשוי כלל מועד הגילוי להשפיע על נקודת ההתחלה של הספירה. מכיוון שהמועד תלוי בנסיבות, המסקנה המעשית היא לא להמתין, בחינה מוקדמת מאפשרת לומר לכם היכן אתם עומדים בלוח הזמנים.

קיבלתי בסוף את האבחנה הנכונה, יש בכלל תיק?

ייתכן. השאלה אינה אם האבחנה הנכונה התקבלה בסוף, אלא אם האיחור בהגעה אליה גרם נזק, החמרה, טיפול קשה יותר, פגיעה בסיכויים. אם האבחנה הגיעה בזמן שאיפשר טיפול מלא וללא נזק נוסף, ייתכן שאין עילה; אם האיחור עלה במחיר, ייתכן שיש. זו בדיוק הבחינה שנעשית בתיק אבחון.

את מי תובעים כשאף אחד לא "עשה" משהו, פשוט לא טיפלו בתוצאה?

תלוי היכן נפל הכשל. כשל בסגירת מעגל אחר תוצאה חריגה, כשהתוצאה חזרה ואיש לא זימן לבירור, הוא לעיתים כשל מערכתי של המוסד או קופת החולים, לא מעידה של רופא בודד. זיהוי הצד הנכון, לצד מבטחיו, הוא חלק מבחינת התיעוד: הוא קובע לא רק אם הייתה סטייה, אלא מי נושא באחריות עליה.

כמה עולה לנהל תיק כזה, והאם צריך לשלם מראש?

שכר הטרחה מותנה בהצלחה, ואין תשלום מראש. תיק אבחון נשען על חוות דעת של מומחה רפואי בלתי תלוי, ועלות חוות הדעת נדונה בפתיחות כבר בתחילת הדרך, כדי שלא יהיו הפתעות. את התמונה הכספית המלאה נסכם בפגישת הייעוץ הראשונית, בשקיפות מלאה ולפני חתימה על דבר. הייעוץ הראשוני, ללא התחייבות.

• רשלנות רפואית, מבט על, המסגרת הרחבה של תיקי הרשלנות הרפואית במשרדנו
• מהי רשלנות רפואית, ואיך יודעים אם המקרה שלכם אכן כזה, מסגרת חשיבה למי שלא בטוח אם המקרה שלו אכן רשלנות
• ועדה רפואית בביטוח לאומי, הכנה, לתיקים שבהם נדרשת ועדה רפואית מקבילה לתביעה האזרחית